החלטה בתיק רע"פ 5245/05

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט צ' גורפינקל) מיום 31.5.05 בעע"א 1887/05 בה נדחתה עתירתו של המבקש.

           המבקש נידון לשלושה חודשי מאסר בעבודות שירות בגין עבירות סמים, כאשר מועד תחילת ריצוי העונש נקבע ל- 10.10.04. המבקש החל בריצוי עבודות השירות במהלך חודש אוקטובר 2004 ועבד לסירוגין עד ליום 17.11.04. מיום זה המבקש הפסיק להתייצב לעבודתו ולא אותר עד ליום 12.12.04, אז טען כי התחתן וכן הציג אישורים רפואיים. חרף זאת, ניתנה למבקש הזדמנות נוספת להמשיך בעבודות השירות, אולם, המבקש התייצב רק יום נוסף ולאחריו הציג תעודת מחלה, גם לאחר שהסתיימו ימי המחלה המבקש לא שב לעבודתו ולא אותר. ביום 19.1.05 המבקש נעצר בגין עבירה של סחר בסמים והוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירה זו. ביום 2.2.05 המבקש נעצר עד תום ההליכים כנגדו, אולם, לאחר שהודה בעובדות כתב האישום והורשע, שוחרר ביום 28.3.05 לחלופת מעצר. לאחר שחרורו התייצב המבקש לבירור בפני רכזת עבודות השירות ונקבע לו שימוע ליום 11.4.05. לאחר השימוע החליט נציב בתי הסוהר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות בהתאם לסעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977, זאת מן הטעם כי נפתחה נגד המבקש חקירה בחשד שעבר עבירה.

           על החלטת נציב בתי הסוהר עתר המבקש בפני בית המשפט לעניינים מנהליים שדחה את עתירתו וקבע כי עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.6.05. בהסכמת המשיב עוכב ריצוי עונש המאסר  עד למתן החלטה בבקשה.

           בבקשה לפני טוען המבקש כי לא היה מקום להפסיק את עבודות השירות. לטענתו, היעדרויותיו מן העבודה היו מוצדקות ונבעו מטעמים רפואיים. בנוסף, אין לטענתו הצדקה להפסקת עבודות השירות בכל מקרה בו נפתחת חקירה פלילית. עוד טוען המבקש כי החלטת נציב בתי הסוהר לוקה בשיהוי וכי החלטת בית המשפט קמא מבוססת על תגובה בכתב של הממונה על עבודות השירות אשר בה נכללו נתונים עובדתיים.

           דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על החלטות בעתירות אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, הרשות תינתן רק אם מתגלה בעיה משפטית בעלת חשיבות או שעולה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); וכן רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)). הבקשה שבפני אינה מעלה טעם שכזה והיא נסמכת אך על עינינו הספציפי של המבקש, ועל השאלה אם הייתה במקרה זה הצדקה להפסיק את עבודות השירות.

           גם לגופו של עניין אינני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. סעיף 51ט לחוק העונשין קובע כי "נציב בתי הסוהר רשאי להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ישא את יתרת עונשו בבית סוהר, אם ראה הנציב כי נתקיים בעובד השירות אחד מאלה... נפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה". במקרה שלפנינו, אינני מוצא כי נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת על ידי נציב שירות בתי הסוהר. המבקש הוכיח במעשיו כי הוא אינו מקבל עצמו את עול האחריות הנלווה לעבודות השירות. הוא נעדר מעבודתו גם בתקופה בה לא היו בידו אישורי מחלה, ובמהלך תקופת ביצוע עבודות השירות נפתחה נגדו חקירה בעבירה של סחר בסמים, הוגש כנגדו כתב אישום והוא אף הורשע בעקבות הודייתו. בנסיבות אלו, החלטתו של נציב שירות בתי הסוהר הנה החלטה סבירה ואין מקום להתערב בה.

           הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

           המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום שלישי  21.6.2005 עד השעה 11:00 בבוקר.  

           ניתנה היום, ז' בסיון תשס"ה (14.6.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: